מה RBM מתעדת בכל חתימה

קוד חד-פעמי בן 6 ספרות נשלח לאיש הקשר שהקבלן רשם — לא לזה שהחותם מקליד. נשמרים: ה-hash של הקוד, הערוץ, היעד הממוסך, מספר הניסיונות וחותמת האימות.

מה זה מוכיח: שהחותם החזיק במכשיר או בתיבת הדואר של הלקוח, ולא רק בקישור שהועבר הלאה.

SHA-256 של הנוסח המדויק שהוצג בזמן החתימה, נשמר לפני יצירת ה-PDF.

מה זה מוכיח: שהמסמך שמוצג היום זהה לזה שנחתם. כל שינוי — אפילו תו אחד — משנה את הטביעה.

SHA-256 של תמונת החתימה.

מה זה מוכיח: שהחתימה המוצגת היא זו שנרשמה.

חותמת זמן RFC 3161 מרשות חותמות זמן חיצונית, נשמרת בפורמט התקני וניתנת להורדה.

מה זה מוכיח: שהתוכן היה קיים בזמן שהחותמת מציינת. אפשר לאמת אותה בכלים בקוד פתוח, בלי לסמוך על RBM.

טקסט ההסכמה שהוצג, מספר גרסתו, חותמת הזמן, ה-hash של כתובת ה-IP ומזהה הדפדפן.

מה זה מוכיח: שהחותם ראה על מה הוא חותם, ומה בדיוק נאמר לו.

נשלח ← נצפה (עם hash של המכשיר לכל פתיחה) ← הזהות אומתה ← נחתם. כל אירוע עם חותמת זמן.

מה זה מוכיח: את רצף האירועים, שלא ניתן לעריכה בדיעבד.

תמונות הנכס לפני תחילת העבודה, עם SHA-256 לכל תמונה ולסט כולו, ואישור הנמען בקוד חד-פעמי.

מה זה מוכיח: מה היה מצב הנכס לפני שהעבודה התחילה — הוויכוח הנפוץ ביותר בשיפוץ.

תמונות והקלטות קול שנלכדו באתר, עם תמלול וחותמת זמן.

מה זה מוכיח: מה סוכם בשטח ולמה המחיר השתנה.

הודעת הלקוח, תגובת הקבלן, ומועד התיקון — כל אחד עם חותמת זמן.

מה זה מוכיח: שניתנה הודעה והזדמנות לתקן, כפי שחוק חוזה קבלנות תשל״ד-1974 דורש לפני כל סעד אחר.

לכל מסמך חתום מזהה אימות ציבורי, ובו תעודה שכל צד שלישי יכול לפתוח ולהשוות אליה קובץ.

מה זה מוכיח: שהתעודה עומדת בפני עצמה, בלי גישה לחשבון של אף אחד.