קבלן שיפוצים שואל: "שווה לי לשלם ₪200 ליד ב-Google?" התשובה תלויה בחישוב שרוב הקבלנים לא עושים.
הנוסחה הבסיסית
שיעור סגירה מלידים: נניח 20%. פרויקט ממוצע: ₪80K. רווח גולמי: נניח 25% = ₪20K לפרויקט.
מכל 5 לידים נסגר אחד. כל ליד שווה בממוצע ₪4K ברווח. תשלום של ₪200 ליד הוא 5% מהרווח הצפוי. זה עסקה טובה מאוד.
הבעיה: רוב הקבלנים לא יודעים את שיעור הסגירה שלהם. הם מנחשים. והניחוש בדרך כלל אופטימי מהמציאות.
שיעור הסגירה האמיתי
בלי CRM שעוקב אין דרך לדעת. קבלן שעובד עם ואטסאפ ואקסל יכול לספר לך כמה עסקאות נסגרו, אבל לא כמה לידים נכנסו שלא הגיעו לכלום. הלידים האלה נעלמו מהרדאר.
כדאי למדוד שיעורי סגירה לפי מקור ליד, סוג עבודה ואיכות הפולואפ. בלי מדידה מסודרת קשה לדעת אילו מקורות באמת משתלמים.
לא כל ליד שווה אותו חישוב
לידים מהפניה אישית ולידים ממקורות פרסום מתנהגים אחרת. כדאי למדוד כל מקור בנפרד לפי איכות, התאמה ורווחיות בפועל.
קבלן שמודד ערך ליד לפי מקור מקצה תקציב שיווקי נכון. קבלן שמתייחס לכולם אותו דבר מוציא כסף על ערוצים שלא עובדים ומפסיד על אלה שכן.
מה לעשות עם המספרים האלה
מדוד 3 חודשים. תעד כמה לידים נכנסו, מאיזה מקור, כמה נסגרו, ובאיזה ערך. בסוף 3 חודשים יש לך ערך ליד ממוצע לפי ערוץ. עכשיו אפשר לדבר על תקציב שיווקי שמבוסס על נתונים ולא על תחושות.
